לקויות למידה הן מגוון תופעות שגורמות לילדים, תלמידים ומבוגרים לקשיים במשימות בעלות אופי אקדמי או קוגניטיבי. הלקויות יכולות להופיע באופן סלקטיבי, או להופיע ביחד אצל אותו אדם, ולהשפיע על מגוון כישורים ויכולות.

אחת הלקויות הנפוצות והמוכרות יותר הן לקות הקריאה. לקות קריאה כוללת בתוכה מגוון של מגבלות היוצרות, בסופו של דבר, קושי בהתמודדות עם טקסטים כתובים.

לקות ברכישת מיומנויות קריאה

כדי להצליח לקרוא, ילדים צריכים ללמוד לזהות את האותיות, להכיר את הצליל שכל אות מייצגת, להבין את משמעות הפונמות (כלומר, שאות אחד יכולה לייצר מספר צלילים, כמו 'נו', 'נה' ו'ני'), ואחר כך להיות מסוגל לחבר את הפונמות זו לזו על מנת ליצור מילה, ולחבר את המילים זו לזו על מנת ליצור משפט בעל משמעות.

ילדים הסובלים מלקות למידה הקשורה למיומנויות של קריאה, לקות הנקראת דיסלקציה, מתקשים מאוד לרכוש את המיומנויות שתוארו, כולן או חלקן. ילדים אלה מתקשים בפעולת הקריאה עצמה. כשהם מסתכלים על טקסט, האותיות מתערבבות ומתהפכות, קשה להם לזהות אותן, וקשה להם לחבר אותן למילה בעלת משמעות.

האנרגיה הרבה המושקעת בפיענוח הגירוי הלא ברור הזה (האותיות), הופך את היכולת להתמודד עם התוכן של הטקסט למשנית, ולכמעט בלתי אפשרית.

חוסר תיאום בקריאה

למרבה הפלא, גם ילדים שמצליחים לרכוש את היכולת לקרוא מילים ומשפטים, לא תמיד מסוגלים להשתמש במיומנות הזו באופן יעיל ונורמטיבי.

ישנם ילדים, בעלי לקות קריאה כללית, שלמרות שהם מסוגלים לקרוא מילים בודדות בקלות יחסית, הם לא מצליחים לקרוא טקסט. כאשר עליהם לקרוא משפטים שלמים או פסקאות, הם מתבלבלים, לא מצליחים לקרוא באופן רציף והגיוני, לא מצליחים להתחשב בסימני פיסוק, ולכן היכולת שלהם להבין את מה שהם קוראים נמוכה ביותר. ככל שילדים אלה משקיעים יותר מאמץ ואנרגיה בקריאה, כך התועלת שלה הולכת ויורדת.

השלכות של לקות קריאה

ילדים שמתקשים לקרוא יבחרו, קרוב לוודאי, בדבר ההגיוני ביותר- הם ימנעו מקריאה. כך כמות התרגול שלהם יורדת, והסיכוי שלהם להשתפר יורד. אך כשלון חוזר בקריאה הופך את הקריאה לפעולה שדורשת מאמץ גדול מאוד, שאינו נושא פירות, וגורם לתסכולים חוזרים ונשנים.

לתסכול הזה יכולות להיות השלכות הן על התפקוד האקדמי, והן על תפקודים אחרים של הילד. הקושי בקריאה מקרין ומשפיע על כל תחומי הלימוד. ללא קריאה קשה ללמוד את כל המקצועות, אפילו חשבון. קשה לילדים למלא משימות, קשה להם לדעת מה רוצים מהם.

התסכול יכול לגרום לילדים פגיעה משמעותית בדימוי העצמי. כאשר ילדים עם לקות קריאה מתבקשים, כפי שקורה לעיתים קרובות בכיתות הנמוכות, לקרוא בקול רם, הם עלולים להתקל בלעג ובוז של חבריהם לכיתה, ולביקורת מצד המורים שלא לוקחים בחשבון את קיומה של הלקות.

פגיעה בדימוי העצמי יכולה להוביל לקשיים רגשיים רבים, כולל נטייה לחרדה ולדיכאון. על מנת להתמודד עם כל זה, עלולים הילדים למצוא מפלט בהתנהגות לא מקובלת- הפרעות בכיתה, השתמטות מלימודים ואפילו אלימות כלפי חבריהם הם תופעות נפוצות בקרב ילדים הסובלים מלקויות למידה בכלל ולקויות קריאה בפרט.

התמודדות וטיפול

חשוב מאוד לאבחן לקויות קריאה בגיל מוקדם ככל האפשר, על מנת לאפשר לילד קבלת סיוע, ולמנוע ממנו את התסכול על כל השלכותיו. אבחון של לקות למידה נעשה כאשר המורים או ההורים מתרשמים מכך שלילד יש קושי או עיכוב ביחס לילדי הכיתה האחרים.

יש לערוך אבחון דידקטי על ידי איש מקצוע, שיקבע מהי הלקות המדוייקת של הילד, וכיצד מומלץ לסייע לו. ילדים הסובלים מלקות קריאה זכאים לשעות של הוראה מתקנת, בהן נעשית עבודה פרטנית או בקבוצות קטנות, על מנת לסייע לילד לרכוש את המיומנויות החסרות באמצעים מתאימים לו. כמו כן, ילדים עם לקות קריאה יכולים לקבל הקלות ופטורים מסויימים בלימודיהם.