דימוי עצמי עוסק בערך העצמי ולדרך בה אדם רואה את עצמו, המכוון להישגים האישיים ותחושת הערך העצמי. דימוי עצמי חשוב היות והוא מסייע לילדים לחוש גאים במי שהם ובמה שהם עושים.
הקשר בין דימוי עצמי והפרעות קשב וריכוז
הדימוי העצמי מעוצב בהתאם לדרך בה אדם חושב על עצמו; הציפיות שלו מעצמו; והדרך בה אחרים, כולל בני משפחה, חברים ומורים, חושבים ומרגישים לגביו. ילדים רבים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז חווים בעיות בבית הספר ועם המורים, ולעיתים מתקשים גם בתפקוד הביתי. הם מתקשים לתפקד במצבים חברתיים וליצור חברויות.
כל התרחישים האלו גורמים לילדים עם הפרעות קשב וריכוז לחוש בדרך כלל רע לגבי עצמם. הם עשויים לסבור שהם טיפשים, שובבים מידי, רעים או נוטים לכישלונות. באופן שאינו מפתיע, הדימוי העצמי שלהם נפגע והם מתקשים לחשוב על עצמם באופן חיובי. הדבר יכול למנוע מהם ליטול תרופות אשר מיועדות דווקא להקל על ההפרעה במחשבה שאין להם שום בעיה וכי התרופות אולי גורמות לכך.
בעיית הדרה
מסיבות ימי הולדת ואירועים חברתיים הם חלק טבעי מתהליך ההתבגרות, אך הורים אינם מעוניינים להזמין ילד עם מוניטין של התנהגות רעה. גם מצבים אלו מובילים ילד עם הפרעות קשב וריכוז לחוש רע לגבי עצמו בשל סוג החרם הזה. הדרה מוסיפה לרגשות שליליים בקרב ילדים עם בעיות אלו ומחזקת בתוכם את הרעיון לפיו הם רעים ואינם רצויים.
טיפים לשיפור הדימוי העצמי בקרב ילדים ומבוגרים עם בעיות קשב וריכוז
הקפדה על רמת ביצועים
החזקה בסטנדרטים גבוהים ביותר מובילה לפרצי התלהבות קצרים, ולאחריהם התקפי הימנעות ארוכים. השלמת פרויקט אחד בדרך כלל טובה יותר מאשר ניסיון לשכלל פרויקטים רבים. ציונים לשבח אינם ניתנים על פרויקטים ש”כמעט הסתיימו”.
הימנעות מדחיינות
ציפייה לקשיים
אנשים עם הפרעות קשב וריכוז מניחים בטעות כי כל מה שבא בקלות לאחרים, יכול להיות קל גם עבורם. משימות מסוימות אכן עשויות להיות קלות לאנשים עם הפרעות אלו, אך אין זה אומר שהם אינם נאבקים. כל אחד חווה לעיתים עיכובים וכישלונות, אך אין להשתמש בהפרעות אלו כתירוץ שלא להמשיך ולנסות.
