• התפתחות של שפה היא אחת ההתפתחויות המשמעותיות ביותר של המין האנושי, ולמעשה, מה שמבדיל את בני האנוש מבעלי החיים האחרים.
  • לאבחון מוקדם של לקויות למידה בכלל, ושל דיסלקציה בפרט, ישנה חשיבות עצומה. אבחון טוב ומוקדם יכולים למנוע מילד, שגם ככה יאלץ להתמודד עם הקשיים בקריאה והקשיים הנלווים לדיסלקציה, את ההתמודדות […]
  • השורה התחתונה לגבי הגורמים לדיסלקציה, אותה לקות למידה שגורמת לקשיים מהותיים בקריאה, ועלולה להשפיע על התפקוד האקדמי הכללי של התלמיד, כמו גם על מאפיינים רגשיים, התנהגותיים וחברתיים, היא שעדיין לא […]

דיסלקציה


מבין כל לקויות הלמידה והגורמים הקרובים שיכולים להשפיע על התפקוד הבית-ספרי של ילדנו, הלקות הנפוצה ביותר היא הדיסלקציה.

בין היתר הואפירוש השם "דיסלקציה" (מיוונית) הוא קושי עם מילים, ואכן בבסיסה של הדיסלקציה קיימת לקות או קושי במשימות הדורשות קריאה והבנת הנקרא.

דיסלקציה היא לקות שעלולה לפגוע בתפקוד בעיקר בנסיבות שמחייבות קריאה, כמו למשל אצל תלמידי בית הספר. למרות שהלקות לא חולפת, והקשיים מלווים את האדם במשך כל חייו, רב האנשים מצליחים להתמודד, מוצאים פתרונות עקיפים לצורך בקריאה, ומצליחים לנהל אורח חיים נורמאלי ותקין. הלקות נפוצה יותר בקרב בנים.

הקשיים איתם מתמודדים תלמידים הסובלים מדיסלקציה


כאמור, הקושי העיקרי של תלמידים הסובלים מדיסלקציה הוא בקריאה ובהבנת הנקרא. לקות למידה באופן כללי מוגדרת כקושי בתחומי למידה או ביצוע שאינם תואמים את הצפוי מהילד בהתאם לגיל שלו, למנת המשכל שלו, ולהשכלה שלו. כך למשל, תלמידים בסוף שנתם הראשונה בבית הספר מצופים להיות מסוגלים לקרוא, ועד סוף השנה השנייה, מצופים לקרוא ברצף, ולהבין את מה שקראו.

תלמידים הסובלים מדיסלקציה מתקשים ברכישת כישורי הקריאה. חלקם לא מצליחים ללמוד לקרוא כלל. במצבים מתונים יותר, הקריאה נותרת איטית, עם שגיאות וללא רצף.

לקושי בקריאה יש "תופעות לוואי" נוספות, אשר משפיעות על יכולות הלמידה של התלמידים. מכיוון שהקריאה קשה, ולא הופכת לאוטומטית בחלוף השנים. התלמיד נאלץ להשקיע משאבים רבים רק בשביל לקרוא. השקעה זו באה על חשבון מיומנויות אחרות.

מידה רבה של קשב מופנת לכתוב. היכולת להבין את מה שהם קוראים נפגעת (הם עסוקים ביצירת מילה מהסימנים שעל הדף, והבנת המשפט נעשית משנית ובלתי אפשרית). אין הזדמנות לפתח מיומנויות של למידה, להתקדם בתחומים שאינם דורשים קריאה- משום שכל האנרגיה מושקעת בקריאה.

תופעה נפוצה נוספת היא של המנעות- מכיוון שהקריאה קשה ולא מהנה, ילדים הסובלים מדיסלקציה נוטים להמנע ממנה. הם קוראים רק כאשר חייבים, וכך נחשפים פחות לשפה כתובה, לספרות ולחומרים אחרים.

מדובר בכדור שלג שהולך וגדל. הקושי בקריאה גורם לקשיים נוספים- מי שלא קורא מתקשה לכתוב בכלל ולכתוב ללא שגיאות בפרט, יכולת ההבעה בכתב נפגעת, היכולת להרחיב ידע, להשתמש במאגרי מידע, ואפילו מעורבות חברתית (שנתלית היום ברובה על תקשורת כתובה בSMS ובפייסבוק למשל).

התוצאה עלולה להיות פגיעה בציונים בכל המקצועות והתחומים, פגיעה חברתית, תסכול רב ופגיעה משמעותית בדימוי העצמי. כל אלה עשויים להתבטא בבעיות התנהגותיות ורגשיות.

חשוב לדעת, שלדיסלקציה יש יותר מהופעה אחת, והליקוי הוא קצת שונה, במאפייניו ובחומרתו, מילד לילד. ישנם ילדים שהקושי שלהם מינורי, וישנם ילדים שהלקות שלהם מורכבת יותר, ומובילה לקשיים חריפים יותר.

גורמים לדיסלקציה


הגורמים המדוייקים לדיסלקציה אינם ידועים, אך ברור שישנו רקע תורשתי-גנטי ללקות. ממצאים מחקריים שונים הראו שינויים במבנה המח ובתפקוד של איזורים שונים במח בקרב אנשים הסובלים מדיסלקציה. כמו כן, דיסלקציה יכולה להגרם כתוצאה מחבלת ראש, דלקת קרום המח ופגיעות מוחיות נוספות.

אבחון לדיסלקציה


על מנת לסייע לילדים הסובלים מדיסלקציה, ולמנוע התפתחותן של "תופעות הלוואי" ההתנהגותיות, החברתיות והרגשיות, חשוב מאוד לאבחן את הלקות מוקדם ככל האפשר.

גננות ומורים יכולים לשים לב לקשיים שמתעוררים סביב נושא האותיות והמספרים כבר בגיל צעיר, ולהפנות את הילדים לאבחון מקצועי שיסביר את הקושי.

טיפול בדיסלקציה


כאמור, אי אפשר לרפא דיסלקציה, אבל אפשר להעניק לילדים כלים, עזרה ותמיכה על מנת להתגבר על הקשיים בהם הם נתקלים.

למידה מתאימה, ותרגול רב יכולים לשפר את חווית הקריאה, והעלות את ההישגים בלימודים. לעיתים קרובות, יש מקום להכיר בקושי האובייקטיבי של הילד, ולספק לו חלופות (כמו הקראה), כדי למנוע את הפניית כל המשאבים למשימה הבלתי אפשרית של הקריאה.